תעודת סל נסחרת בבורסה בת"א כמו כל נייר ערך אחר. ההבדל הוא שתעודת סל אינה מניה של נכס אחד, כי אם עוקבת אחרי המדד של קבוצת נכסים השייכים לאותו בסיס. למשל מדדי האג"ח – תעודת סל זו עוקבת אחרי המדד של אגרות חוב הן הממשלתיות והן של החברות – או 'תעודת סל סחורה' תעודה זו עוקבת אחרי הסחורה השונה למשל נפט, תעודת הסל תעקוב אחרי מדדי מניות הנפט או אחרי חוזה עתידי המייצג את מחיר הנפט.
תעודת הסל הראשונה בעולם הונפקה בשנת 1993 בארצות הברית ועקבה אחרי המדד של S&P . הרעיון מאחורי תעודות סל החל כאשר נעשו מחקרים בעולם ההשקעות והתברר כי רוב המשקעים אינם בוחרים במניה מסוימת אלה מעדיפים אפיק כולל.
תעודת הסל הראשונה בישראל הייתה תאל"י 25 שהונפקה בשנת 2000, בזמנו תעודת סל זו לא גבתה דמי ניהול. דמי הניהול עכשיו אינם קבועים ונעים בין 0% ועד ל- 1.5%
מחיר תעודת סל נקבע לפי נכס הבסיס אחריו היא עוקבת ומחושב על פי נוסחה מתמטית. כאשר לתמחור תעודת סל במטבע זר נוסף השינוי בערך שער המטבע, על המנפיק לקנות את נכס הבסיס כדי למלא את מחויבויותיו בעבור תעודות סל שנמכרו כדי ליצור מצב של איזון – קניה זו נקראת 'התכסות'.
מנפיק התעודה מבטיח למשקיע שבסיום התקופה שנקבעה, הוא ישלם למשקיע בתוספת אחוזי העלייה או בניכוי הירידה של המדד אחריו עוקבת התעודה, המחיר למעשה תלוי בתנודות השוק ומותנה בהיצע מולהביקוש.
כמו כל ניירות הערך האחרים גם תעודת סל מפיקה תשואה באמצעות דיבידנדים או ריבית. האפשרויות שנצבות בפני מנהלי ההשקעות הן:
• להשקיע את התשואה
• לחלק את התשואה בין המשקיעים
• להשקיע חלק מהתשואה ולחלק את הנותר בין המשקעים בניכוי דמי ניהול
כאשר מנפיקים תעודה חדשה מציעים אותה קודם כל למוסדות לעיתים ללא כל דמי ניהול וזאת בגלל שבמוסדות יש פעילות בסכומים גדולים לכן תעודת סל חדשה היא פופולארית יותר, אך היא בהחלט מתאימה גם למשקיע הפרטי.
